פחזניות או לא להיות

פחזניות- בצק רבוך, או "בצק שו" (Pâte à choux) זהו למעשה בצק חם שמבושל בסיר ולאחר שמערבבים אותו ומוסיפים לו ביצים, הוא תופח ויוצר כיסי אוויר שהופכים אותו קליל.

לאחר מכן, יזלפו את הבצק לצורת פחזניות ואז יאפו אותו בתנור.

ואז מתחילה החגיגה האמיתית כיוון שניתן למלאו בשלל מילויים בטעמים מגוונים ולצפותו במבחר ציפויים סטנדרטים או ייחודיים.

טעמו של הבצק נייטרלי, מה שהופך אותו מתאים גם למליות מתוקות וגם למלוחות.

הפירוש של Pâte à choux זה בצק כרוב -בגלל הדמיון במראה החיצוני של פחזנית אפויה לכרוב, יחד עם זאת הרבה צרפתים רואים בצורת הפחזנית חזה של אישה, אבל זה לא נושא שאני רוצה להרחיב עליו🤣

באקס אן פרובנס, יש בית קפה חמוד שייחד את כל המוצרים שלו לפחזניות מתוקות ומלוחות. חשוב לי לתאם צפיות, לא מדובר במקום פנסי, או מדליק, אלא די פשוט. גגלו אם תרצו לכאן

http://www.monsieurchou.com/#modern-organic-thai

תהנו.

🥐🥐🥐🥐🥐🥐🥐🥐🥐🥐🥐🥐🥐🥐

הילדים כבר שבוע וחצי בחופש, הייתי צריכה לבדוק שיש לנו חשמל בדירה שקנינו, כי לקנות דירה בלי לדעת צרפתית זה קל, אבל לכו תחברו אותה להסכם של חברת החשמל הצרפתית בלי לדעת צרפתית 😱🤦‍♀️

והאמת שהייתי חייבת להתאוורר קצת מכל החופש הזה של הילדים😜 ועוד כמה סידורים בעיר וחוצמזה, החלטתי שעבדתי קשה מספיק ואני מפרגנת לעצמי ג'ינס מהחנות שאני תמיד רוצה לקנות שם והכל נראה מדהים על הקולב ובמבחן המציאות, עלי די מגוחך והאמת, שאני לא מצליחה לגרום לעצמי להוציא סכומי כסף הזויים על פיסות בד "Desigual" 🤑

וסיימתי את כל הסידורים ותודות לאביר יש חשמל בדירה (בדקתי) וכשיצאתי ממנה והתחלתי ללכת לכיוון החנות, לבחור לי את הג'ינס, התחיל לרדת גשם מטורף וכיוון שלא לקחתי מטריה נרטבתי כל כך והחלטתי שהבית קפה הראשון שאני רואה, אני אכנס, מפה לשם, שוב מצאתי את עצמי, במסעדת הפחזניות החביבה עלי😉 (והחלטתי שיום ללא שתקעתי פחזניה הוא יום מבוזבז.)

וישבתי במסעדה, ספוגת מים על הכורסא עם טיפות שזלגו לי על המצח והלחיים מהגשם. והשף והמלצרית הסתכלו עלי במבט ממש ממש מרחם😊

ושתיתי תה לבן (ויכול להיות שגם אכלתי סלט עם 2 פחזניות מלוחות ועוד 3 פחזניות מתוקות, אבל אני לא בטוחה, כי היו לי המון טיפות גשם על המשקפיים😜)

וכשראיתי שהגשם לא נגמר יצאתי לכיוון החנות ובדרך ראיתי אישה שנראה לי מבוגרת ממני ב10 שנים ובחיי ששתינו נראנו אותן הדבר, שיער כהה מתולתל רטוב לחלוטין, שתינו החזקנו שקית, שתינו היינו ללא מטריה, רטובות לחלוטין רק שהיא עמדה ליד פח גדול וחיפשה בו שאריות של אוכל.

לקח לי 20 מטר להבין מה ראיתי, כי לפעמים אנחנו הולכים ורואים משהו והמח מסרב לקלוט ולאשר את הסיטואציה.

וגם כל השיחות האלו שאנחנו תמיד עושים לעצמנו (טוב, לא אתם, אני) שהיא צעירה, יכולה לעבוד, זאת הבחירה שלה וכל הסיפורים שאנחנו מספרים לעצמנו כדי, לסדר לעצמנו את המציאות ובנוסף גם, לא להכניס את היד לארנק ולתת למישהו כסף שעבדנו עבורו קשה. וחזרתי אחורה ושאלתי אותה בצרפתית של עולה חדשה אם אני יכולה לתת לה כסף שהיא תקנה בו גם לאכול וגם מטרייה. והיא כל כך שמחה והחיוך שלה גרם לי להבין שאני לא צריכה עוד ג'ינס בארון, ואני לא כותבת את הפוסט הזה כדי שתחשבו שאני בנאדם טוב (תכלס, אני בנאדם טוב, אבל לפעמים אני מכשפה וזה בעיקר קורה כשאני עייפה או רעבה 👹)

אלא כדי שגם אתם, כשאתם רואים סיטואציה שאתם לא מעכלים, תחזרו כמה מטר אחורה ותעשו את המעשה הנכון.

והג' ינס? החלטתי שגם ככה הוא יפה על הקולב ועלי הוא בטח יראה מגוחך, אז לא טרחתי ללכת לחנות בסוף ☺️

נ. ב. חדי ההבחנה יספרו 4 פחזניות, אחת כבר אכלתי🙃

נ. ב. ב. מי שלא ראה את הפרסומת של בית השאנטי עם התערוכה של זיו קורן פשוט מוכרח!https://m.facebook.com/story.php?story_fbid=10155832615189024&id=155407629023