צלחות עתיקות, ונציה של פרובנס ושוק פשפשים מרהיב

נורית גאון סיורים בפרובנס

נורית גאון, Wow provence 

צלחות עתיקות, ונציה של פרובנס ושוק פשפשים מרהיב

עוד לא החלטתי אם המנהג הזה הזוי, מטופש או חביב+
התחילה התקופה הזאת בשנה, שכלמני נותני שירות כמו דוורים, כבאים, אוספי הזבל וכו’ כאלו שהשרותים שלהם די נחוצים כדי שהחיים יהיו סבבה בפרובנס.
מלבד הדוור שגם ככה את כל המכתבים שהוא מביא אני לא מבינה, מלבד אלה האדומים, כי זה בעיקר דוחות תנועה, שאני נוסעת 41 במקום 40🤦‍♀️ (נראה לי בנו בניין חדש באקס על שמנו, כי נסענו קילומטר מעל המותר, די הרבה פעמים😱)

בקיצר, כאלו שבלעדיהם החיים שלנו היו די מבאסים שבאים לבקש כסף כהוקרה, על עבודתם ובתמורה נותנים כל מני דברים שטותיים שכאילו “קונים” מהם. 
(מודה שחלפה לי מחשבה להושיב את שירה שתצייר ציורים ואני אלך למכור אותם כשגרירת פרובנס הבלתי רשמית, מכיוון שבזכותי הפדיון היומי של אקס עלה בעקבות כמות התיירים שפוקדים את העיר🤣)
בשנה הראשונה בכלל לא הבנתי מה הם רוצים ממני ופשוט כשראיתי דרך החלון שבשער עומדים אנשים לא מזוהים, עם לוח שנה למכירה ביד הפסקתי לפתוח את הדלת.
בשנה השניה, כבר הבנתי, פתחתי ותרמתי, די כי חששתי שאם אני לא אוקיר, אנשי פינוי הזבל לא יוקירו את הפחים שלי😜
אתמול התחילה עונת ההוקרה ופתאום זה היה נראה לי ממש חמוד שלתושבים יש הזדמנות להגיד תודה ולהעריך את אלו שעובדים, אז נתתי וחשבתי על זה שזה היה נורא נחמד אם גם בארץ היה דבר כזה.

רק שמאז יש לי סרטון שאני לא מצליחה למחוק מהראש🤦‍♀️
סמדר, מהדואר של אביחיל, רוכבת פה כמו כל הדוורים על אופניים שחורים עם נגיעות צהובות, כובע של דוורית פרובנסיאלית, רוכבת ברחבי השכונה, מבסוטה מהחיים שלה, כמו הדוורים פה, ומחלקת דואר כאילו אין מחר (ואל תהיו קקות, כל מי שגר באביחיל, אל תספרו לה שמאתמול ככה אני מדמיינת אותה😍🙃)

והתמונות, אני לא אוהבת דברים יד שניה, מן מחסום הזוי שיש לי, לפני חודש וחצי ראיתי את הצלחות האלו, סט של 10 קטנות וגדולות עלו 2 יורו, הן הסתכלו עלי, אני הסתכלתי עליהן וקלטתי שעל כל אחת מהן יש סיפור אהבה אחר והחלטתי שפעם, מתישהו, הן יהיו סיבה למסיבת תה.
אז הרגע היו פה אנשי פינוי הזבל וקניתי מהם לוח שמראה כמה חופש יהיה בשנת 2019, חתכתי לי, עוגת גבינה עם פירות יער והנחתי בעדינות על סיפורי אהבה וישבתי לקרוא כמה חופש יש לילדים השנה, אני חושבת שכל הקיצ’ והסוכר גרמו לי לקבל את בשורת ימי החופש בשלווה😉

ואם כבר אנחנו בענייני עתיקות, חובבי הזא’נר מתבקשים לא לפספס את הכפר המקסים Isle-sur-la-Sorgue‏’L איל סור לה סורג’ ולהכניס אותו למסלול הטיול שלכם בפרובנס, האמת שגם מי שלא חובב עתיקות ושוק פשפשים יתאהב 

עיירה מימי הביניים שיושבת על נהר הסורג ונהוג לכנות אותה ונציה של פרובנס- עיירה ציורית ויפה הנמצאת בתוך נהר ולמעשה חלקו ממש זורם בתוך העיירה.
העיר מפורסמת מאוד בשל השוק שלה.

מדובר בשוק הפשפשים השני בגודלו בצרפת בו וכלו לרכוש מוצרים פרונסיאלים, טקסטיל, אומנות ואיך לא, אוכל מדהים. השוק מתקיים בכל יום ראשון מ08:00 ועד השעה 13:00.
השוק מתקיים בעיר העתיקה. העיר נחשבת כבירת העתיקות של פרובאנס, ברחבי העיר פזורות כ214 חנויות עתיקות מרהיבות עם פריטים היסטורים.
לכן, אני ממש ממליצה אם אתם יכולים, להכניס אותה למסלול טיול שלכם בימי ראשון, כדי שתוכלו להנות מהשוק הססגוני.
כדי להגיע לשוק, נווטו לכתובת Quai Jean Jaurès, 84800 L’Isle-sur-la-Sorgue

בעיר חניונים מוסדרים שניתן לשלם את כרטיס החניה במכונות בכניסה לחניון וכמובן חניות שניתן לשלם במדחנים.

 

 

נהנתם? שתפו אחרים או ספרו לי בתגובה, זה עושה לי נחת ולכם עור פנים חלק שיהיה יום קורסון

לקוחות מספרים

עוד מלא טיפים והמלצות שוות